#1

יום ראשון לפני קצת יותר מ-3 שבועות. קאמפ-נואו. הסופר-קלאסיקו הגדול בין ברצלונה לריאל מדריד. אחרי סדרת משחקים שבהם ייבש את הספסל, רונאלדיניו מקבל את חולצת ההרכב מפרנק רייקארד ואיתה גם את הצ'אנס הכי גדול להציל את הקריירה הדועכת שלו.

ניצחון והפער מהיריבה השנואה רק נקודה, הפסד - וריאל בורחת לפער של 7 נקודות בצמרת. למרות חשיבות המשחק, פרנק רייקארד "מהמר" על רונאלדיניו (מי היה מאמין) ונותן לברזילאי את המפתחות להוביל את ההתקפה של בארסה מול היריבה השנואה, אולי בדרך לקאמבק הגדול שלו ושל הקטאלונים.

אבל סרחיו ראמוס, מה לעשות, לא חסיד גדול של ברצלונה ורונאלדיניו בפרט והוא מחסל את הברזילאי באגף. פרט למספר הברקות, מי שהיה פעם השחקן הטוב בעולם, לא מזכיר ולו במעט את הווירטואוז שהוא היה לפני שנתיים ואפילו בוז'אן קרקיץ', ילד בן 17 שעולה מהספסל, עושה בכמה דקות מה שרונאלדיניו עושה במשחק שלם.


שריקת הסיום מוצאת את רייקארד כלא מאמין. 0:1 לריאל. ההולנדי היה בטוח שהברזילאי יחזור לעצמו דווקא במאני-טיים, אבל זה כבר לא זה. ההפסד רק חיזק את הטענות והשמועות שאחד מהם כבר עם רגל וחצי מחוץ לקאמפ-נואו עם כיוון ברור, לפחות לגבי רונאלדיניו: למילאן.

בקיץ הרוסונרי חשבו על מעבר של הסופרסטאר לסן-סירו, שם היה יכול להשלים חוליית התקפה קטלנית ביחד עם קאקה ורונאלדו, אבל מאז אנצ'לוטי וברלוסקוני ירדו מהעץ, ועל הדרך הם גם הספיקו להנחית במילאן אחד. אלשנדרו פאטו שמו.



פאטו ורונאלדו. צמד מנצח (רויטרס)

מדובר בחלוץ ברזילאי בן 18 שהגיע בקיץ מאינטרנסיונל ובעיה ברישום מנעה ממנו ליטול חלק במשחקי אלופת אירופה עד הבכורה שלו אתמול מול נאפולי. "הברווז", כפי שמכונה הכישרון הגדול, הבקיע שער גדול במשחקו הרשמי הראשון במדים האדומים-שחורים בדרך ל-2:5.

עכשיו פתאום יש למילאן 4 חלוצים בסגל: רונאלדו, אלברטו ג'ילארדינו, פיפו אינזאגי ופאטו, שנחשב לדבר הגדול הבא בכדורגל העולמי ומקבל גיבוי מקיר לקיר במילאנו. בכל פעם שעולה האפשרות שרונאלדיניו יעבור לרוסונרי, ראשי אלופת אירופה דואגים להבהיר שאין שום סיכוי שזה יקרה בגלל פאטו עצמו, אותו רוצים לטפח בסן-סירו.



פאטו עושה היכרות עם הרשת בסן-סירו (רויטרס)

רונאלדו לא הולך ונהיה צעיר מיום ליום, אינזאגי נפצע בערך כמו רונאלדיניו, וג'ילארדינו? באמת יש מה להוסיף. כך שאחרי הבכורה המוצלחת, העתיד של מילאן מונח על כתפיהם של קאקה ופאטו. ברלוסקוני כבר אמר שהוא מאמין כי "הברווז" שווה 30 שערים בעונה ולאוהדי מילאן רק נותר לחכות ולראות כמה פעמים הוא ימצא את הרשת עד תום העונה. ואגב, הם יסתפקו גם במחצית הכמות.

הכתוב הנו טור דעה

קרדיט לONE