#1

כללי
  • "ולעליזה אישתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים." ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977
  • "לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה." ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם באשיר ג'ומאייל
  • "עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... דודו טופז... מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם[1] פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!... רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך־הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב." ~ בתגובה לדבריו של דודו טופז שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים (הנאום המלא)
  • "אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח"ל." ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, בכיכר מלכי ישראל
  • "בחיים כל הדברים הטובים חולפים, אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים."
  • "איני יכול עוד." ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
  • אמת היא ערך מוחלט. אין היא זקוקה לאישורם של אלה המורדים בה. אבל, אם גם המתכחשים לה, מודים בה, אות הוא, כי נצחונה השלם הוא בלתי נמנע." ~ מתוך "המרד", עמוד א'
  • קומוניזם הוכה לא באלימות אלא ברעיון. הציונות היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי." ~ מתוך "המרד", עמוד ב'
  • "אולי אין דרגות לאושר; לסבל יש דרגות. אם תוריד את האדם לדרגת סבל ראשונה, ישאף לחזור לנקודת־המוצא. אף אם תוסיף להורידו בסולם הסבל – לא למדרגה של 'אי־סבל' ישאף לחזור, אלא למדרגה הקודמת של 'פחות־סבל'. את כל המתהווה מחוץ לסולם־הסבל כמעט וישכח." ~ מתוך "המרד", עמוד 19
  • "עיקרה של חירות הוא חירות מפחד, כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר." ~ מתוך "המרד", עמוד 21
  • "מה שאנו נוהגים לקרוא 'חיי ציביליזציה' אינו כלל הכרח חיים, אלא הרגל בלבד. אפשר להיגמל מהרגלי 'הציביליזציה' כפי שנגמלים מהעישון: מתחילה בקושי, אחר מכן מיתר קלות ולבסוף – למי דרוש העשן?" ~ מתוך "המרד", עמוד 23
על ארץ ישראל

  • "ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות."
  • "חומת העיר העתיקה אינה גבול ירושלים." ~ מתוך "המרד" עמוד ד'
  • "המולדת היא שלמות היסטורית וגיאוגרפית. מי שלא מכיר בזכותנו למולדת כולה, אינו מכיר גם בזכותנו לשטח משטחיה. ואנחנו על זכותנו הטבעית והנצחית לא נוותר. נשיא את חזון השחרור המלא, נישא את חזון הגאולה השלמה ונגשימו. בבוא היום נגשימו. כי חוק עולם הוא: אם עובר או אם מישהו מעביר, קו מפריד בין מדינת הלאום לבין מולדתו, אחת דתו של הקו המלאכותי; – להיעלם." ~ 15 במאי 1948, מתוך "המרד" עמוד ח'
  • "עוד יהיו הרבה אלוני מורה." ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים קדומים
  • "יש שופטים בירושלים"
על מלחמה ושלום

  • "המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."
  • "לא תהיה מלחמת אחים."
  • ".No more war, no more bloodshed, no more attacks" – "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות." ~ בטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים
  • "טובים קשיי השלום מיסורי המלחמה."
על אומות ומדינות

  • "בהתנגשות המזוינת בין ממלכת הצאר לבין הקיסרויות הגרמניות קרה משהו נדיר בהיסטוריה: שני הצדדים נחלו, למעשה, מפלה." ~ מתוך "המרד", עמוד ט'
  • רוסיה הועתק למרחקים גבול־הסבל האנושי, המקובל בחלקי עולם אחרים כגבול האחרון, אשר האדם התרבותי יכול לעמוד בו. העתקת גבול־הסבל איננה פעולה 'אידילית'; אולם יש לזכור, כי הודות לה, בעיקר הודות לה, עמדה רוסיה נגד אגרוף הפלדה הנאצי ולא נשברה תחת מהלומותיו, אלא אף אפשרה את ניפוצו." ~ מתוך "המרד", עמוד 23
על השואה

  • "הרוגי השואה לא הפכו לעפר במותם אלא לפני שהיו אבק בחייהם." ~ מתוך "המרד" (בשינוי נוסח)
  • "אין לומר, שהאנגלים לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים לא רצו להציל את המוני היהודים." ~ מתוך "המרד", עמוד ב'
  • "מאז האלוהים ברא את האדם והאדם יצר את השטן, לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ליהודים באירופה כפי שבוצעו על ידי הגרמנים בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי." ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
על הסכם השילומים

  • "נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם זאב ז'בוטינסקי. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!" ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
  • "אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה." ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
  • "כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות." ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים,