#1

אני לא יודע מה לכתוב אפילו.
אני מרגיש שאני חייב.
אז ככה.
זה משהו מוזר שעובר עליי.
אני לא יודע עם אני רוצה את זה או לא.
בכל אופן, זה פוגע בי, מה שקרה לי.
ואני מנסה להתמודד, אבל זה הופך אותי למישהו אחר.
מישהו רע.
מישהו מגעיל.
מישהו שפוגע בחבריו רק בגלל שיש איזה משהו שפגע בו.
ובכן, טכנית שום דבר לא פגע בי.
אבל אולי הקטע שבו,
הקטע שבו...
טוב, אין לי כוח להקדמות.
אולי זה עדיין התלבטות.
התלבטות מינית.
לא, זה לא אומר שאני לא אוהב בנות.
זה ממש לא זה.
אבל אני מרגיש משהו נוסף.
זה כל מה שאני יכול לומר.
על תנסו לשכנע אותי.
זה לא אומר שאני מקסימום יהפוך להומו, ממש לא.
אני פשוט בהתלבטות.
אני לא שונא מה שעובר עליי.
כלומר, אני לא יכול לשנוא את עצמי.
אבל זה פשוט הורג אותי.
הורג אותי לדעת שמשהו מטריד אותי.
הדבר הזה.
שזה הופך אותי לאדם כזה מגעיל.
אולי כי אני כועס על עצמי?
אני לא יודע.
אני רוצה להיות אמיתי אתכם.
כל ההתפרצויות זעם האלה, אני מבקש סליחה.
אני לא יכול לשלוט על עצמי.
אני פשוט לא חשבתי שזה יגיע לזה.

חשבתי שזה רק עוד משהו קטן ומפגר שעובר וזהו.
אבל זה לא.
אולי זו תיהיה התלבטות ארוכה.
או שאני כבר יחליט סופית שאני דו.
לא יודע.
מצד אחד אני לא רוצה להחליט שאני כזה.
ואיך ההורים יגיבו?
איך הם יוכלו להתגאות בי?
כשהם בכלל, הומופובים.
אני לא יוכל להגיד להם.
אני רק יעשה את המשפחה יותר... יותר נמוכה.
אני לא יודע.
אבל אני מרגיש שאני חייב לעשות אם זה משהו...

*מור, אני מבקש שתגיבי פה, זה חשוב לי*.