#1

כוס התה שלי




יודע לבשל, אבל גם לכבוש באלגנטיות ארסית. פברגאס


ססק פברגאס. הקפטן הכי צעיר בליגה, רק בן 22 וכבר נדמה ששנים הוא בטופ העולמי, למעשה מאז שונגר נתן לו את מטה המנצח בגיל 18, כאשר ויתר על פטריק ויירה. השבוע כינה פברגאס את המנטור הצרפתי "אלוהים של ארסנל, אף פעם אתה לא יכול לספק אותו וזה מה שהופך אותי לשחקן יותר טוב ושלם". פברגאס גם סיפר על ההתרגשות כאשר ונגר נתן לו את סרט הקפטן בגיל 21. מעבר ליכולת המשחק הפנטסטית שלו, פברגאס מתחיל להבין מה ונגר דורש ממנו בתור מנהיג - להפוך את השחקנים לידו לטובים יותר. לואן פרסי הוא כבר סידר שני שערים בשני המשחקים האחרונים, השבוע, משחזר מפציעה, תיאו וולקוט שב לעיניים בזכות בישול של פברגאס, וגם ארשבין שנראה מרחף נחת לקרקע בעזרת כדור עומק של הספרדי.


בראשון פברגאס היה על תקן מלחין בניצחון 2:6 על בלקבורן. הספרדי הלחין קלאסיקה בעזרת סולמות מינורים, לטיפות לכדור כיאה למאהב ספרדי, רכות ורגישות שמשנות את הכיוון של הכדור תוך כדי תנועה. ארבעה אסיסטים היו לו לפני המשחק ושמונה אחריו. מלך הבישולים של הליגה שגם לכבוש יודע ועוד באלגנטיות ארסית.


היכולת שפברגאס הציג נגד בלקבורן היא היכולת שלו מתחילת העונה, במידה וישמור עליה ארסנל ילחמו עד הסוף ולדרום אפריקה הוא יגיע לא כשפן מהספסל כשם שהיה בחלק מהיורו האחרון, אלא בתור מנצח על תזמורת. בכושר הנוכחי שלו, ססק פברגאס לא נופל מאינייסטה או צ'אבי, שקיבל תשובה להזמנה שנתן לו בשם ברצלונה, קונטרה בדמות נשיקה על הסמל של התותחנים, אשר מריעים למלכם מול עיניו של המלך הנרי.


מייבש שיער


כשהכדור מגיע לרחבה, קצב הלעיסות של פרגוסון מתגבר. פוסטר


לבן פוסטר. בקיץ ואן דר סאר מלמל משהו על פרישה בתום העונה, ופרגי רמז לפוסטר שהוא בונה עליו בתור שוער העתיד. אפילו דון קאפלו זימן אותו לנבחרת ולא התבייש לומר שפוסטר בתפריט שלו למונדיאל הקרוב. בטרם התחילה העונה, ואן דר סאר נפצע לחודשיים ופוסטר קיבל את הזדמנות חייו. או כמו שאומרים – הזדמנות לקנות את עולמו. פוסטר כבר בן 26, לא שוער צעיר או חסר שמץ של ניסיון. לשוערי הענק של יונייטד יש מכנה משותף של משחק רגליים משובח עם יכולת להשתתף בהנעת הכדור של הקבוצה ולהוציא את הקשרים בצדדים להתקפות מתפרצות, בכלל, זה אלמנט שהולך ומתפשט אצל רוב שוערי העל באירופה. לפוסטר אין את זה, יתרה מכך, עדיין לא ברור איזו רגל היא החזקה שלו, מתחילת העונה מדד הלעיסות של פרגי עולה ועולה בכל אימת שהכדור מסתובב ברחבה של יונייטד.


אוקיי, אז אפשר לחיות עם שוער שמשתמש ברגליו רק כדי לעלות במדרגות (גג במדרגות נעות הוא יכול לעלות) אך גם הידיים של פוסטר רועדות. כמו מתאגרף שהמכות בעצבי הראש גורמות לפרקינסון בכפות הידיים, כך גם בן פוסטר, משבוע לשבוע, מסנוקרת לסנוקרת, רועד בידיו ונראה חסר ביטחון. בשבת הוא היה אשם בשער היתרון של סנדרלנד ב-2:2 באולד טראפורד ולאורך כל המשחק נראה מהוסס ומבולבל. חוסר היציבות מקרין לרעה על הגנת יונייטד. השקט והשלווה שהפגין ואן דר סאר נתנו ביטחון אפילו לשחקן צעיר כמו ג'וני אבנס, פוסטר מצליח להוציא אפילו את וידיץ' ופרדיננד הותיקים משלוותם. לפוסטר יש אינסטינקטים טובים ואולי הוא עוד יצליח, אבל כל עוד אין לו ביטחון כלום לא יעזור לו. כרגע הוא נראה כמו המכשול העיקרי של יונייטד בדרך לאליפות.


הסקאוט


מתי תהיה הפעם הבאה שבה הדרקון הכחול יירק אש? צ'ונג יונג לי


דרקון כחול, זה הפירוש לשמו הפרטי של צ'ונג יונג לי בדרום קוריאה. לי בקושי בן 20 וכבר הפך לכוכב גדול בדרום קוריאה. לי גדל במחלקת הנוער של סיאול וכבר ב-2007, כשהוא רק בן 18, תפס מקום של קבע בהרכב, ובינואר האחרון הוא נכלל ברשימת 50 הכוכבים העולים של המגזין הבריטי "טיימס". הקיץ חתם לי לשלוש שנים בבולטון תמורת 2.2 מיליון ליש"ט בלבד. לכשיימכר, אפילו עמלת הסוכן תעלה יותר. העונה הספיק לי לשחק כבר ארבעה משחקים, בשבוע שעבר הוא כבש את שער הניצחון בדקות האחרונות נגד בירמינגהאם אחרי שעבר את שחקני ההגנה והשוער בנונשלנטיות בודהיסטית. השבוע, ב-2:2 נגד טוטנהאם, לי כבר עשה ככל העולה על רוחו באגפים, השתלט על הקרנות והכדורים הנייחים, השער הראשון נולד מבעיטה שלו, ובחוצפה השייכת לאמנים, בנה את השער השני של בולטון עם עקב נפלא ברחבה לתמיר כהן.


לעיתים תכופות אנחנו רואים בפרסומות ובסרטוני יו טיוב, אסייתים שרוקדים עם הכדור ברק-דנס. תמיד עולה התהייה "איך אין עדיין כוכב אסייתי נוצץ?". ללי יש יכולת טכנית וזריזות ברגליים כאילו מדובר באצבעות של אלוף משחקי וידיאו. גארי מגסון, מאמן בולטון, ביקש מהאוהדים בריבוק סטדיום להיות סבלניים עם הכישרון הצעיר. בשבת, כשהוחלף, זכה צ'ונג יונג לי לסטנדינג אביישן מהקהל, שלא יכול להמתין בסבלנות לפעם הבאה שהדרקון הכחול יירק אש.


מספרים


ריינה וליברפול עדיין לא מחוץ למירוץ, אבל אסור להם להרים ידיים


אי אפשר בלי מילה על שהתרחש בסטמפורד ברידג'. אנצ'לוטי בניצחון ראשון בפרמיירליג על מאמן מהטופ 4 וניצחון שגם שובר שוויון בינו לבין רפא בניטז - כעת האיטלקי מוביל 1:2 במשחקים ביניהם.


היריבות בין צ'לסקי למרסיסייד החלה בעונתו הראשונה של מוריניו, ב-04-05'. מאז בכל עונה הקבוצות נפגשות חמש פעמים בשנה (פרט לעונה שעברה שנערכו ארבעה מפגשים), יותר מכל מפגש אחר בחמש השנים האחרונות בפרמיירליג. מלך השערים של העימות הוא דרוגבה עם שבעה שערים. ב-24 המשחקים ביניהן בארבע העונות האחרונות צ'לסי ניצחה 10 משחקים וליברפול 7.


אתמול (ראשון) נרשם הפסדה ה-11 של ליברפול מול צ'לסי, שהוא גם ההפסד השלישי העונה, אחד יותר מכל העונה שעברה, המוצלחת ביותר של ליברפול בתולדות הפרמייר ליג. הדעה הרווחת היא שליברפול יצאה מהמאבק, הרי אשתקד הפסידה רק פעמיים ובכל זאת לא זכתה באליפות. תזה נכונה, אך בעונה החולפת הקבוצות הגדולות איבדו פחות נקודות ולאלופה, מנצ'סטר יונייטד צברה 90 נקודות, מה שלא נראה ריאלי לאלופה שתוכתר השנה. בנוסף, קבוצות מעמד הפועלים התחזקו וינגסו בנקודות של הגדולות, בנוסף לקבוצות גדולות מחוץ לרביעייה ששודרגו. לכן בניטז לא טעה בסוף המשחק כשאמר "ליברפול עדיין במרוץ".


במחזור הבא


המטרה: לחגוג ביציעים, לחגוג במגרש. ברנלי


לראשונה בפרמיירליג, הדרבי של מחוז לנקשייר: בלקבורן מארחת את ברנלי. בפעם האחרונה ששני המועדונים נפגשו בליגה הראשונה, מיכאלנג'לו אנטוניוני ביים בלונדון את 'יצרים' וחבורת נערים התאגדה והקימה להקה שתשיר על החומה והצד האפל, הייתה זו עונת 65-66'. ברנלי ניצחה בחוץ 0:2 את בלקבורן ביום הראשון של 1966. מאז, ב-12 משחקים בליגה השנייה ובמפעלי הגביע בלקבורן ניצחה בשישה משחקים וברנלי בארבעה. הסצנה המרכזית בדרבי לא מתרחשת על כר הדשא, אלא ביציעים - לשתי הקבוצות מחנות אוהדים עם עבר חוליגאני אשר היווה מקור השראה לסצנות בסרטי החוליגאנים למיניהם.

לדרבי הקרוב, באיווד פארק, אוהדי ברנלי, שמגיעים מבית טוב, ליתר דיוק בית מושלם אחרי הניצחון 1:2 על בירמינגהאם ופתיחה ביתית מושלמת, יהיו חייבים להגיע בהסעה מיוחדת וממוגנת שאותה יסבסדו בעצמם או שהקבוצה תעשה זאת, לפי הסכם בין המשטרה לבין שני המועדונים. המשטרה כבר דרוכה, קל וחומר אחרי המהומות שהיו בחודש שעבר באפטון פארק כאשר אוהדי ווסטהאם, שעליהם הופק בכלל סרט חוליגאנים שלם, פרצו למגרש והתקוטטו עם אוהדי מילוול בקרב אלוף האלופים של המטורפים. כמו שאמר אואן קויל, מאמן ברנלי, "זה דרבי ושתי הקבוצות יעשו הכל בכדי לנצח", אחרי ההפסד 6:2 לארסנל, שחקניו של סם אלרדייס אכן יעשו הכל על מנת לנצח, כדי שברנלי תישאר גם הפעם בלי נקודות חוץ.