#1

מהם נגני MP3/4 ? מה היתרונות והחסרונות שלהם?
ומה אנחנו צריכים לדעת לפני שרוכשים אותם.
למרות שנגני ה-MP3 הופיעו בשטח כבר בסוף שנות ה-90', חצי עשור של התפתחות מהירההצליחו לשנות אותם מן היסוד ממש.באופן כללי, מקובל לחלק את נגני ה-MP3 לשלוש קטגוריות מוצרים כלליות, שנבדלות בטכנולוגיה עליה מבוסס אחסון הקבצים (תקליטור, דיסק קשיח, או זיכרון מובנה). המדריך הזה מוקדש לקטגוריה השלישית, שלנגנים שכוללים זיכרון מובנה בטכנולוגיית פלאש (Flash).
מה ההבדל בין סוגי הנגנים ? לפני שנסביר מהם האפשרויות ושיקולי הקנייה של נגן מבוסס פלאש, חשוב שתבינו מהההבדלים בין מוצר כזה למוצרים מהקטגוריות האחרות.נגנים שמבוססים על תקליטור – היו פופולריים מאוד בעבר (זוכרים את הדיסקמן?) וההתפתחות הגדולה שלהם בשניםהאחרונות מתבטאת בעיקר בעובדה שהם למדו לנגן גם תקליטורים צרובים עם מוזיקה בפורמט MP3. היתרון: בתקליטור MP3 אחד אפשר לאחסן מוזיקה שאיכלסה בעבר תריסר תקליטוריםרגילים


הנגנים מבוססי התקליטור מתאימים למי שמצוייד בצורב, ומציעים נפח אחסון קבוע (650-800MB, נפח האחסון של התקליטורים), ואפשרות להאזין לתקליטורי מוזיקה רגילים. אלו המוצרים הזולים ביותר בתחום (200 עד 500 ש"ח בדרך-כלל), ואין הרבה אפשרות לשחקבגודל הפיזי שלהם (כי נפח האחסון של התקליטור לא משתנה).

נגנים שמבוססים על דיסק קשיח נמצאים היום בצמיחה מהירה, הרבה בזכות ה-iPod וחבריו. הנגנים האלה כולליםדיסק קשיח מובנה, דומה לדיסקים שמותקנים במחשבים ניידים. בנפחים גדולים טכנולוגיית האחסון המגנטי של הדיסקים הקשיחים פחות יקרה מזיכרון פלאש, והם מגיעים לנפחים של עשרות ג'יגהבייט. הנגנים מבוססי הדיסק הם בדרך כלל גדולים, כבדים ויקריםיותר. המחירים האופייניים שלהם נמצאים בתחום שבין 1000 ל-3000 ש"ח, תמורתם הם מציעים נפחי אחסון אופייניים שבין מספר ג'יגהבייט עד ל-GB100 בדגמים מסוימים. הנגנים מבוססי פלאש – הם המוצרים הכי קומפקטיים, הם זולים יחסיתונפוצים מאד. הנפחים האופייניים הם בין 128MB ל-1GB, בדרך-כלל במחיר שבין 250 ל-600ש"ח. ההתבססות על זיכרון פלאש מאפשרת להם להציע תכונות שונות שאינן קיימות בנגנים מבוססי תקליטור, במחיר נמוך משמעותית מנגנים מבוססי דיסק, כאמור המדריך הזה מיועד רק לנגנים מסוג זה. כמה מילים על פלאש רכיבי הפלאש דומים בחלק מהתכונות שלהם לרכיבי הזיכרון מסוגDRAM המשמשיםבמחשבים אישיים. מדובר בשבבים שמודפסים על סיליקון, זעירים, מהירים יחסית וצורכים מעט חשמל. היתרון הייחודי של טכנולוגיית הפלאש הוא שהיא שומרת את המידע גם כאשר אספקת החשמל נפסקת (כמו דיסק קשיח). אפשר למצוא את הפלאש במצלמות דיגיטאליות, מחשבי כף-יד, טלפונים סלולאריים ומוצרי אחסון ניידים (Disk-On-Key), שמהם התפתחונגני ה-MP3 מבוססי הפלאש

מה כדאי לבדוק ? במבט ראשון, נגנים רבים נראים דומים זה לזה, גם בתכונות ולפעמים אפילו בעיצוב. כשמשווים אחד לאחד מתגלים הבדלים משמעותיים. אלו הדברים שכדאי לבדוק: עיצוב - עיצוב הנגן הוא לא רק עניין אסתטי, אלא מגדיר את אפשרויות השימוש שלו. בין הנגניםהמשווקים היום יש רבים בעלי עיצוב דומה ל-Flash Drive ("דיסק און קי"), אבל ישנם גםאחרים. בין הגימיקים אפשר למצוא נגנים שמעוצבים כמשקפי שמש, נגן-שעון, נגן בעיצוב שמזכיר כרטיס אשראי ועוד. אל תתפתו על גימיק מלהיב - ככל שתתרחקו המעיצוב המסורתי כך גם יקטנו האפשרויות שלכם לשימוש יומיומי בנגן. משקפי שמש מנגנים, למשל, מסתברים מהר מאוד כרעיון גרוע אם אתם בעניין של מוסיקה בחדר כושר.

ממשק משתמש והנדסת אנוש - - לעיתים קרובות ריבוי התכונות של נגן משני בחשיבותולקלות השימוש, כי מה זה משנה במה הוא תומך אם קשה לשלוט בו? הממשק הוא אחד הדברים חייבים לנסות כדי לדעת אם הוא מתאים לכם. אם אתם לא יכולים לשים את הידיים על נגן, נסו לשאול אנשים שכבר משתמשים בו או לחפש ביקורות ברשת. השילוב בין כפתורים מגושמיםלתצוגה לא נוחה הוא בדיוק מה שיכול להפוך נגן משוכלל לבלתי נסבל.
פונקציות עיקריות - אין היום אף נגן שהוא רק נגן. קודם כל, על זיכרון הפלאש אתם יכולים לאחסן כל סוג של קובץ, לכן הנגן יכול לשמש אתכם גם כ-Flash Drive. רוב הנגנים תומכיםבפונקציות שימושיות נוספות כמו אפשרות הקלטה ("טייפ מנהלים"), רדיו FM מובנה, ועוד.
נפח הזיכרון זה הנתון שהכי קל להבין ולכן הוא תמיד הכי מובלט. מבחינת תמורהעל הכסף, נפחים של 256MB ו-512MB הם הכי משתלמים. לכמה נפח אתם זקוקים? מגהבייט אחדמספיק בערך לדקה של מוזיקה, לכן 256MB מספיקים בחישוב גס לכארבע שעות של מוזיקה (40עד 80 שירים). זה נשמע הרבה, אבל מתרגלים לזה במהירות. מכיוון שאתם בטח תרצו להשתמש בנגן לשימושים נוספים (כפי שנסביר בהמשך), לא יזיק בכלל שיהיה לכם קצת נפח עודף. 512MB הוא לדעתנו הנפח המומלץ.
דגמים מעטים של נגנים המשווקים כיום כולליםחריץ מובנה לכרטיס זיכרון (הסוג המומלץ הוא SD). נגן כזה יעלה לכם יותר, אבל תוכלולהוסיף לו זיכרון בעתיד. רק תביאו בחשבון שעד שזה יקרה כבר בטח תרצו להחליף אותו.
סוג החיבור למחשב – רוב הנגנים משתמשים בממשקUSB 2.0 כדי להתחבר למחשב, ואיןסיבה טובה לקחת משהו אחר. אבל כדאי לשים לב שחלק מהנגנים מתחברים למחשב ישירות, דרך תקע USB מובנה (כמו ב-Flash Drive) ואחרים זקוקים לשם כך לכבל USB. הסוג הראשוןיהיה נוח וגמיש יותר, בעיקר אם אתם רוצים להשתמש בנגן גם ככונן נייד. לעומת זאת, הסוג השני נוטה להיות קומפקטי יותר ולעיתים גם אמין יותר.
ביצועי החיבור למחשב – זה דבר שרוב האנשים לא מביאים בחשבון כשהם קונים נגן, למרות שהוא חשוב אם רוצים להשתמש בנגן גם ככונן נייד. מוצרי Flash Drive איכותייםמגיעים היום למהירויות גבוהות יחסית של העברת מידע אל המחשב וממנו (15-25Kbps). נגני פלאש בדרך-כלל תומכים בקצבים הרבה יותר נמוכים (0.3-5Kbps), ולכן פחות נוחיםלהעברת קבצים גדולים. אם מציעים לכם עיסקה אטרקטיבית לרכישת נגן בנפח גבוה, כדאי לברר את עניין המהירות. חבל לגלות שכדי להעביר ג'יגה של מוזיקה לנגן תצטרכו להמתין שעה שלמה.

פורמטים נתמכים – כל הנגנים יודעים לנגן קבצים בפורמט MP3, ובדרך-כלל גם MP4/MPPro, WAV, ואת הפורמט WMA של Media Player. חלק מהנגנים תומכיםבפורמטים פחות נפוצים, כמו OGG, ASF או IFF. כל המרבה הרי זה משובח, למרות שהעיקרזה MP3 כמובן.

הדברים שנוטים לשכוח את התכונות הבאות תצטרכו להתאמץ קצת יותר כדי למצוא, אבל הן חשובות לאפחות: איכויות דגימה עד איזה איכות מסוגל הנגן להשמיע? את האיכות של קבצימוזיקה מקובל לבטא ביחידות של מהירות דגימה או "Kbit/sec" (קילוביט לשנייה). מהירויות הדגימה הנפוצות הן 128/192/256 ו-320Kbit/sec. מהירויות נמוכות או גבוהותיותר פחות חשובות, ורוב הנגנים תומכים בכל הטווח. כדאי להביא בחשבון לעומת זאת, שנגן שתומך במהירויות הדגימה 128Kbit/sec ו-256Kbit/sec לדוגמא, אבל לאב-192Kbit/sec, ינגן קבצים מהסוג האחרון באיכות הנמוכה יותר של 128Kbit/sec. כמוכן, תמיכה במהירות דגימה כלשהי בפורמט מסויים, אינו אומרת שאותה מהירות נתמכת גם בפורמטים אחרים.
אספקת חשמל וזמן סוללה – שני פרמטרים בעלי חשיבות עצומהשרוב האנשים נוטים לשכוח. רוב הנגנים מקבלים את אספקת החשמל שלהם מסוללת AAA, שלעיתים קרובות מספיקה להם ללא יותר משעתיים-שלוש של פעולה. אם הנגן לא מגיע עםסוללה נטענת, אתם עלולים להוציא הרבה כסף על סוללות. בנגנים מסויימים זמן הסוללה מגיע ל-10 שעות ויותר. דגמים בודדים, כוללים סוללה מובנית שנטענת דרך חיבור ה-USB ויכולה להספיק גם ל-20 שעות שימוש. כדאי לבדוק גם מהו זמן הטעינה, שיכול להיות פחותמשעתיים או יותר מ-5 שעות.
תצוגה – בנגנים החדשים נושא התצוגה הופך חשוב במיוחד, כי ריבוי התכונות שלהםמחייב שימוש בתפריטים, סוגים שונים של חיווי, והצגה ברורה של טקסט. התכונה הבסיסית שאסור לוותר עליה היא תצוגה תקנית של שמות השירים(ID3-Tag) על צג LCD, עם תאורהאחורית. חלק מהדגמים החדשים יותר מגיעים עם תצוגת גדולה, צבעונית וזוהרת בטכנולוגיית OLED, שמתאימה לתנאי תאורה משתנים וכוללת יותר מידע. שווה לבדוק אםהנגן יודע להציג שמות קבצים בעברית כמו שצריך.
גימור והרכבה – בדומה למוצרי Flash Drive, נגן מבוסס פלאש הוא גאדג'ט עדין שהולך אתכם לכל מקום. אתם יכולים לנחשלבד שמארז פלסטי עם דלת רופפת לבית הסוללה ומחברים גלויים, יהיה פחות עמיד מנגן במארז מתכת שהמחברים שלו מחופים בכיסויי גומי. יש כמובן יוצאי דופן, וזו עוד סיבה לנסות "להרגיש" את הנגן שאתם חושבים לקנות ולהתייעץ עם לקוחות מרוצים או מתוסכלים שכבר קנו אותו.

אחריות – תקופת אחריות על המוצר היא דבר חשוב תמיד, אבלבמוצרים מבוססי פלאש היא חשובה במיוחד. הם ניידים, הם רגישים מאד, וחלקם הגדול מגיע מאזורים בעולם שבהם הקפדה על איכות המוצר היא רק אופציה. בנגנים הזולים תוכלו לקבל במקרה הטוב שנת אחריות אחת, אבל אם מדובר בנגן מאיכות נמוכה אז הוא לא ישרוד גם את השנה הזו. הקפידו לבדוק שהאחריות מקיפה גם את הצג שלעיתים קרובות הוא הראשון להתקלקלסוף תכונות נוספות שכדאי לבדוק
בדגמים החדשים של הנגנים יש עשרות תכונות נוספות, חשובות יותר או פחות, שרקחלקן הקטן מצויינות על-ידי המשווקים. לפני שבוחרים בנגן זה או אחר, כדאי לבקר באתר היצרן שלו ולחפש את המפרט הטכני ("Tech Spec" או "Specifications").חלק גדול מהתכונות האופייניות למוצרים הן כאלו שחוזרות על עצמן ואין להן חשיבות רבה. למשל, רוב הנגנים מציעים כמה אפשרויות השמעה סטנדרטיות כמו Repeat, Shuffle/Random, וכו'. אבל רק חלק מהנגנים תומכים ביצירה של רשימות השמעה או יודעות לזהות רשימותהשמעה בפורמט M3U שיצרתם במחשב שלכם.
לכל הנגנים יש היום אקולייזר מובנה, עםמספר מצבים מוכנים (רוק, ג'אז, פופ וכו'), אבל רק חלק קטן מהנגנים כוללים אפשרות להתאמה אישית של האקולייזר, תוך שליטה בערוצים השונים שלו בנפרד כמו במערכת סטריאו או בתוכנת נגן במחשב.
כמעט כל הנגנים החדשים מציעים אפשרויות הקלטה, אבלכיצד ולאיזה פורמט? חלק מהנגנים יגבילו אתכם להקלטה ל-WAV או WMA. אחרים יאפשרו לכםלהקליט ישירות ל-MP3, לעיתים גם מהרדיו המובנה או ממקור אודיו חיצונית באמצעותכניסת Line-in.
זקוקים לתכונות כמו שעון מובנה, מעורר, סטופר, תמיכהבתיקיות לקבצים? תצטרכו להחליט לבד האם כן ועד כמה. מה שברור הוא שלא כדאי לוותר על התכונה הנפוצה והולכת בנגנים חדשים, של אפשרות לעדכון Firmware (כדי לתקן באגיםבתוכנה של הנגן, אם יימצאו כאלה).
עוד דבר שחשוב לבדוק הוא שהנגן מאובזרכראוי. עדיף נגן שמגיע עם רצועת נשיאה ו/או נרתיק, סוללות נטענות, טרנספורמטור אם צריך, וכמובן: אוזניות.

קטן מה משפיע על הצליל ? מלבד פורמט הקובץ ואיכות הדגימה בהם עסקנו קודם, ישנם גורמים רבים המשפיעים עלאיכות הצליל שייתן
לכם הנגן. לא את כולם אפשר לבדוק בהתבסס על הנתונים היבשים שבמפרט הטכני או על אריזת המוצר, ואין תחליף לבדיקה בלתי אמצעית, אבל יש כמה דברים שמומלץ לשים אליהם לב בכל זאת.
האפשרות לשליטה ישירה באקולייזר, שהיא נדירהיחסית, היא משהו ששווה לחפש. מצבי אקולייזר מוכנים אף פעם לא משיגים תוצאה מושלמת באיזון הצליל. חלק מהנגנים כוללים הדמיה של צליל סראונד, שלעיתים מצליחה אכן להפיק מהקבצים שלכם צליל משופר, דינמי ובעל עומק. אבל יש פרטים בסיסיים יותר שכדאי לחפש, כמו נתון ה-S2N (Signal-to-noise) שאמור להעיד עד כמה הצליל נקי מרעשים. נתון של 80או 90 דציבל (dB) נחשב טוב.
באופן די אירוני, מה שהכי פוגע באיכות הצליל שלנגנים - בעיקר הזולים שבהם - הן האוזניות. בכל מקרה, מומלץ להשתמש באוזניות טובות, שיהיו נוחות לכם באוזניים ויעשו לכם טוב בלב.

לסיכום, אם החלטתם ללכת על נגן פלאש - נסו ללכת על דגם שיש למישהו שאתם מכיריםאו לפחות על כזה שתוכלו להחזיק ביד לפני הקנייה. בדיוק כמו מוזיקה, נגנים הם דבר שמשתנה מאדם לאדם וחשוב שתמצאו את הנגן שמתאים לקצב שלכם.



קרדיט לאתר קרביץ.