TGF.co.il - קטע פריקה| אלוהי הצניעות
 
+ תגובה לנושא
מציג תוצאות 1 עד 2 מתוך 2
עוד |
  • צפיות: 1,354
  • תגובות: 1
  1. wonderwall מנותק/ת TopGear Baby
    תאריך הצטרפות
    05.06.2009
    שם פרטי
    טל
    הודעות
    22
    #1

    (דבר ראשון,תודה לאביתרוש שהביאני עד הלום.
    כה,אני חדשה )





    והאיש הזה,הנה הוא מגיע,מתוך חלום נורא.
    הוא לא משחרר, היד טעונה על ההדק, לוחצת בכל פעם חזק יותר ומזכירה לי איך הכל קרה.

    שעת הדמדומים החלה,
    אצבעות הדם מטפטפות על בגדי,חורטות בי זיכרונות אבלות.

    צעקות דוממות מרטיטות את ליבי ואותן הטיפות זולגות לכל עבר ומחסות את כל איברי,אישיים ככל שיהיו.
    דם,הציפורניים חודרות עמוק אל הבשר ומשאירות את הצלקות החיות בעומקי נפשי.

    תרפה ממני,הצלקות כבר ישנן,שחרר אותי כפגר מת לחיות את חיי כגופה מהלכת.

    הלחץ גובר והגוף משתתק,
    הרצון לזוז צורח מבפנים אך הלב מחליט לדמום הפעם.
    הוא מתחנן שאתן לו לסבול.

    הו,ליבי היקר,
    הנה משאלתך התגשמה.
    וכל כאבי התגשמו כאחד.

    הדם זורם בעקבות הנהר.
    דמעות נפש בוכיות לי,בוכיות על גורלי.

    הנופים חולפים על פני,
    עוצרים לרגע את הכאבים ונותנים לאצבעות הדם לחרוט הנאתם.
    רוח המגע שורטת והירייה הראשונה כבר נורתה.
    הכאב חלף על פניי,דוחה עצמו למועד מאוחר יותר.

    הכול דומם בפני,הם סגרו עצמם ושכחו קיומי,שכחו כאבי.
    עומדים מולי, מצליפים מבטים ואינם כלל מתביישים.

    והנה הירייה השנייה.
    פיצוץ אטומי מתרחש בתוך גופי, אצבעות הדם זורמת מטה.
    חודרות, מחטטות ומגיעות לעמקי תורתי.
    אלוהי הצניעות, צרח כאב לשמיים וחרט את נפשו למעני.
    כי גופי הוא דומם,
    כי הגוף הזה,כבר איננו שלי יותר.
    לגוף הזה,אין יותר על מה לוותר.

    היסוס ראשון של חרטה,
    את באמצע ואין לך דרך חזרה.
    תסחט אותי מדם ותטבול את הפגר שלקח את נשמתי.
    תסחט עד טיפת הכאב האחרונה.
    תעקור את ליבי,
    כי איני זוכרת איך נופלים בתנומת השינה.

    ירייה אחרונה,
    הפעם, מקום האגירה הוא הקורבן.
    הכל מתפוצץ בפני ואיני מצליחה למלא את החורים.

    הוא קורא את סודותיי,ולא מחסיר פרטים.
    ~טיפול פסיכולוגי~בטחון עצמי~אהבת כאב ~אלימות פיזית ונפשית~דמעות דם~מוות פנימי ~
    אני גוססת
    מתפרקת לחלקיקים.

    אלוהי,שחרר אותי לעולם החמלה והשמחה.
    שחרר אותי מפה,אל הסבל הבא.
    תן להנאת הנהר לזרום עד אין סוף והשאר אותי ריקה.
    בלי נפש, גוף, לב או אמונה.

    תן לי לחוות, את הרגש לעצמי.
    תן לי, לבחור את גורלי.

    ~
    שחררנו אותך מכאב, תמימותי הפגה.
    עטפנו אותך בבועה, עמוק לתוך נצחי השינה.
    מצבת זיכרון,ילדתי הקטנה.

    שונה מכל קטע אחר שכתבתי עד עכשיו.
    ואפשר לומר,שגם הכי כואב.

    "עשה שיגמר,כי לא נותר בי כוח."

  2.  
  3. נושאים אחרונים
  4. LiDaN מנותק/ת מנכ"ל האתר לשעבר
    תאריך הצטרפות
    04.06.2008
    שם פרטי
    לידן
    הודעות
    8,043
    בלוג פוסטים
    1
    #2

    אני בהלם,
    אני חייב להגיד לך,
    רמת הכתיבה שלך פשוט מדהימה
    זה דבר לא יאמן כמה רגש יש בפנים פשוט עוצמות של רגש,
    מרגישים בכל מילה ומילה.
    בקשר לכתיבה הייתי חייב להגיד לך פשוט.
    מה שאני חושב זה שרע לך מבפנים ,
    את לא משחררת את העבר,
    אם היית מכירה אותי היית מבינה שגם לי קשה לשחרר את הזיכרונות מהעבר
    אבל הן זיכרונות וזה מה שזה אמור להיות ובמידה והם רעים
    את חייב לשחרר אותן
    אבל טוב שהוצאת את זה על הכתיבה.
    אני ממליץ לך לקחת כמה ימים של חופש מכל העולם ופשוט ללכת לחדר שלך
    להיות עם עצמך בשקט שלך מוזיקה שאת אוהבת,
    ופשוט להינות ולא לחשוב על כלום
    ואת תראי שתחזרי תחזרי יותר שמחה וככה גם הזיכרונות הרעים שלך
    ישכחו ממך או שאם את לא אוהב להיות לבד אני ממליץ
    להיות עם הבן אדם שאת הכי אוהבת בין אם זה חבר/חברה/ידיד
    ופשוט לדבר איתו ולחבק אותו/ה כמה שיותר ולהבין שיש מי שיעמוד לצידך
    שיש מי שלא יתן לך ליפול שיפגעו בך,שלא יתן שמה שקרה לך פעם לקראת שוב
    שאת יודעת שהאיש הזה באמת שם בשבלך כל הזמן.
    מקווה שעזרתי.
    Lidan

    ~מנכ"ל פורום TGF לשעבר~

    תודה רבה לכם משפחת TGF,

    אני אוהב את כולכם!!!





 

המבקרים מצאו דף זה ע"י חיפוש המילים:

SEO by vBSEO