#1

טוב הטקסט הזה דומה למה כתבתי על השואה
-------------------------------------
השקט לפני הצפיה כולם עומדים ליד הכותל רק שומעים את ה הנשימות של האנשים
המפקד נותן את הפקודה לעמוד דום ואז דממה אפילו לא נשימה כלום
ואז הקול....
הקול של הצפיה ההקול שלה בהתחלה חסר משמעות
ואז קולה משתנה לבכי המשפחות השכולות
למטוסים ולחיילים הצועדים היורים
כול הצקעה של מפקד בשדה צורח על כולם כדי שיזוזו
החיילים הפצועים אומרים משפט בעודם הדם נוזל מיפהם
"המשיכו בלעדי אני היה בסדר"
אבל כלום לא היה בסדר
ואתה ממשיך לשמוע את הזוועות גם רואה אותם
את הפנים של החיילים המתים ומפקד ומטוס ואש ועשן
ואתה אומר די אבל זה חוזר ואתה
"אני רוצה שלום "

ואז בדיוק הכול נכנס פנימה ואתה מבין שאין להגיד שלא תהיה מלחמה כי זה יבוא זה טבע היקום
אבל אני אומר אני רוצה שלום ואז הקול נעלם
ואומר אני רוצה שתגיד את זה שוב מחר ועוד ובעוד שנה ועוד שנה כך עד שזה יגמר
לא רק ביום הזה כול יום כי אז תמשע את הצפצןף שלי באוזנים שלך
ואתה אומר בסדר
---------------------------------------------
זה הקטע השני שלי תכלס אז זה לא להתנפל עלי