TGF.co.il - קטע|משהו על השואה
 
+ תגובה לנושא
מציג תוצאות 1 עד 1 מתוך 1
עוד |
  • צפיות: 689
  • תגובות: 0
  1. The Animal מנותק/ת מפקח קטגוריית גראפיקה לשעבר
    תאריך הצטרפות
    07.12.2008
    שם פרטי
    יהונתן
    הודעות
    3,944
    בלוג פוסטים
    1
    #1

    דקה לפני הצםירה כולם כבר בשקט אומרים אסור לעשות פדיחות
    ואז הצפירה מתחילה בהתחלה זה כמו עיוות נוראי של קול
    ואז את שומע את הזעקות של הילדים הבוכים על הרכבת ואימא שמנסה להרגיע אותם
    אתה שומע את האש והעשן חונק אותך מכול כיוון
    אתה רואה את הכדור בראש החייל הנצאי ירה בילדה קטנה
    אתה רואה את אלפי הילדים המופרדים הוריהם
    את הצעד הארוכה על השלג הקםאה ואת הגופות על הרצפה
    ואתה רואה את אש הגיהנום שורפת אותם והופכת לאפר
    ואתה לא יכול לראות את זה ואתה אומר שזה לא אמיתי אבל זה כן
    ואתה אומר "די אני לא יוכל אם זה "
    ואתה על סף דמעות מתאפק לא לבכות שלא יראו אותי בוכה אני צריך להיות חזק ולעמוד מול זה ולהגיד שזה לא יקרה שוב
    ואז לפני שאתה עומד לפרוץ בזעקת כאב ובכי זה נגמר הצליל החזק של הצפירה
    ששואבת את כול הזיכרונות
    את כול הילדים המתים והבוכים
    את כול תאי הגז
    את כול רכבות המוות
    הכול לא כלום רק מישהו אומר לך אני יחזור ויזכיר לך לא לשכח ולא לסלוח
    ואני יחזור כול שנה פעמים ויזכיר לך את כול זוועות אלו וגם לילדיך כולם ראוים את הזוועות האלו
    זה משהו בתוכינו גנטי שאנו זוכרים את הזוועות האלו
    ואנו רק צרכים לא שוכח ולא לסלוח






    טוב זה הקטע הראשון שכתבתי
    משקרה זה תיאור שלי ברגע הצפירה
    ומטרת הקטע הזה שלא לשכוח ולא לסלוח
    נערך לאחרונה על ידי The Animal; 21.04.09 בשעה 16:58.

  2.  
  3. נושאים אחרונים
 

המבקרים מצאו דף זה ע"י חיפוש המילים:

SEO by vBSEO