#1

המאמן
מי שאחראי להצלחה הגדולה הוא שחקן העבר והמאמן הנוכחי, ויקטור פיצורקה. למאמן בן ה-52 תהיה זו סגירת מעגל, לאחר שהוליך את הנבחרת לפני 8 שנים ליורו 2000, אך פוטר לפני תחילת הטורניר בעקבות סכסוך עם כוכבי הנבחרת ואלילי המדינה- גיורגי האג'י וגיורגי פופסקו.

זאת למרות שהוליך את הנבחרת לקמפיין מוקדמות מרשים אותו סיימה ללא הפסד עם ניצחון חוץ בפורטוגל. אמריך יניי הותיק לקח את המושכות ונהנה מנבחרת ששילבה את דור העבר (האג'י, פופסקו, מונטאנו, מולדובן) ומנגד- גם את דור העתיד (קיבו ומוטו), והוביל אותה להישג השיא שלה באירופה - העפלה לרבע הגמר מבית קשה לא פחות שכלל את פורטוגל, גרמניה ואנגליה.

פיצורקה, נשאר מאוכזב ופגוע, ועבר לסטיאווה בוקרשט, במדי הרעיד את כל אירופה בשנות ה-80. ברזומה של פיצורקה כשחקן 165 שערים ב-175 משחקים במדי סטיאווה, איתה גם לקח את גביע אירופה לאלופות בשנת 1985/86. בנבחרת מנגד, הוא לא קיבל הרבה צ'אנסים ושיחק רק 13 פעמים בהם הבקיע 6 שערים.

את קריירת האימון שלו הוא החל בסטיאווה ולאחר מכן בילה שנתיים בקראיובה, לפני שעבר למשרות לאומיות. כמו מרבית המאמנים הלאומיים הצעירים, הוא החל את דרכו בנבחרת הצעירה ואימן אותה באליפות אירופה עד גיל 21, הישג השיא של הצעירים עד היום. לאחר מכן הוא הגיע לנבחרת הבוגרת לקמפיין מוקדמות יורו 2000, לפני שפוטר.

פיצורקה לא נשאר מחוסר עבודה זמן רב וחתם מהר מאוד בסטיאווה, במדיה אימן 4 עונות וגם זכה באליפות ב-2000/01. אבל כמו הרבה מאמנים אחרים של הקבוצה, הוא עזב אחרי סכסוך עם בעל הבית המשוגע, ג'יג'י בקאלי, שדרש לשחרר שחקן של המועדון נגד רצונו של פיצורקה.

לאחר שהנבחרת הרומנית נכשלה בנסיונה להעפיל ליורו 2004, הוא מונה שוב לתפקיד, אבל נכשל בניסיונו לעזור לנבחרת להגיע למונדיאל 2006. הנבחרת שובצה לבית קשה יחד עם הולנד וצ'כיה, וסבלה גם מחסרונו של מוטו, שנעדר מרבית הקמפיין בעקבות ההשעייה על השימוש בקוקאין. מוטו חזר למשחקים האחרונים, כבש צמד ב-0:2 מול צ'כיה אבל זה היה קצת מדי ומאוחר מדי.

את הקמפיין האחרון סיים פיצורקה בסטייל כשהנבחרת מסיימת כראש בית לפני הולנד עם ניצחון של 0:1 בקראיובה על הכתומים אותם הם יפגשו פעם נוספת ביורו. רומניה הפסידה לבולגריה 1:0, אבל זה היה הפסדה היחיד בקמפיין והושג גם כן לאחר שהנבחרת כבר הבטיחה את השתתפותה בטורניר. פיצורקה אימן את הנבחרת ב-3 קמפני מוקדמות (יורו 2000, מונדיאל 2006 ויורו 2008) ורשם מאזן של 24 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים עם הפרש שערים מצוין של 20:71.

היסטוריה
הנבחרת הרומנית לא מתהדרת ברזומה מרשים באליפויות אירופה. היא הייתה רק ב-3 כאלה עד כה, ב-1984, 1996 וב-2000. ב-1984 בצרפת הנבחרת שובצה לבית 2 יחד עם גרמניה, פורטוגל וספרד ורשמה רקורד של תיקו 1:1 עם ספרד והפסדים לגרמניה (2:1) ופורטוגל (1:0) והודחה בשלב המוקדם.

10 שנים ועם הזמן שחלף הגיע גם דור הזהב של הכדורגל העולמי בראשות האג'י, ראדוצ'ויו ודומיטרסקו שגנבו את ההצגה עם ניצחונות ענקיים על ארגנטינה וקולומביה, לפני שהודחו ברבע הגמר בפנדלים בידי שבדיה.

בין שנת 1990 לשנת 2000 הנבחרת העפילה ל-5 מ-6 הטורנירים הגדולים, כשהיא רושמת חזרה לאליפויות אירופה ב-1996 לאחר שהעפילה מהבית המוקדם שכלל גם את ישראל (1:1 ברמת גן, 2:1 לרומנים בבוקרשט).

אלא שהנבחרת הרומנית האטרקטיבית שהבריקה מול היריבות הדרום אמריקאיות, לא הסתדרה עם הקשיחות האירופאית. רומניה סיימה את היורו עם 0 נקודות ושער זכות אחד בלבד- עם הפסדים של 1:0 לבולגריה וצרפת, ו-2:1 לספרד.

מעטים חשבו שרומניה יכולה להעפיל מהבית המוקדם ביורו 2000 יחד עם פורטוגל, אנגליה וגרמניה, אבל הרומנים עשו את הבלתי ייאמן. זה החל לא מזהיר עם 1:1 מול הגרמנים והפסד 1:0 לפורטוגל משער בדקה ה-95 של קוסטיניה.

למשחק המכריע עלתה רומניה כשהיא חייבת לנצח את אנגליה וגם עלתה ליתרון משער של כריסטיאן קיבו, אבל עוד לפני המחצית פיגרה 2:1 משערים של סקולס ואואן. גם הפיגור לא שבר את הרומנים שהשווה ל-2:2 (מונטיאנו) ובדקה ה-86 קיבלו פנדל, אותו הפך יון גינאה לשער ניצחון והעפלה ראשונה לרבע הגמר, שם הפסידה הקבוצה 2:0 לאיטליה. זה היה משחקו הבינלאומי האחרון של האליל הרומני, גיורגי האג'י, שסיים את הקריירה עם אדום בגלל התחזות.
קרדיט ליגה