#1


(בסרטון: הצצה לאחד הפרקים הראשונים של הישרדות)יצאתי מהפרק הזה כעוסה. בחיים, אבל בחיים אני לא הולכת לקנות את סירופ הסוכר הזה שקוראים לו ספרינג, פשוט כי הם גמרו אותי עם הפרסומת הכי ארוכה בתבל. שתי משימות - וחצי שעה. מדדתי. גם אלינה ודוד דביר שלא עושים כלום כדי לעמוד מול אסי עצבנו אותי. הוא משליט את רצונו על השבט ביד רמה כל פעם מחדש, והם פשוט נותנים לו. אין לי ציפיות מעדי ביטי, שנבלעה שוב אל תוך הרקע, או מאלה-איילון-דוגמנית-בינלאומית-שאף-אחד-לא שמע-עליה-מעולם. גם אין לי ציפיות מרגב, עושה דברו הנאמן של אסי, או מבני, שבסך הכל מנסה לעבור את היום. אבל אלינה ודוד, שרואים את הבעייתיות שבהיררכיה הזו, היו צריכים להתעקש שאחד מהם ילך לנהל את המשא ומתן בבקתה במקום להיות חלושס ולוותר לו, וזה לא משנה שאסי באמת עשה את זה יותר טוב מהם - הם אמורים לפתח רוח לחימה ורצון ללמוד את המשחק, ולא להמשיך להרכין ראש ולהלשין למצלמה כל פעם מחדש כמו נמושות.כך קרה שלבקתה הגיעו סמדג'ה ואסי, והחליפו את בני ברוכים בישראל - במקרה גם שני המקומות האחרונים בסוציומטרי המקומי. "המרגל החירש", בני כינה את עצמו, ואכן, כל מה שעשה בשבט קפרה זה לשאול עוד כמה פעמים "מה?", פשוט בשיחות עם אנשים אחרים. לעומתו, ישראל, שגם מצבו בשבט לא להיט לא נח לרגע אלא קשר קשרים וזמם מזימות עם אסי ורגב - הכל כדי לא להגיע למועצת השבט, ואם כבר הוא כאן - להניח את היסודות לקראת האיחוד. הוא הבטיח להם שבמשימה ייתן חמישים אחוז (שזה כמו מאה של אדם אחר) ושכנע אותם לביים ריב, כדי שהחברים בקפרה לא יחשדו בברית החדשה שלו.


לכתבה המלאה