#1

סיכום שלב שמינית גמר ליגת האלופות


1.איטליה:מילאן בחוץ, רומא בשלב הבא. מי היה מאמין. דווקא הג'יאלורוסי צלחו את שמינית הגמר (ועוד בברנבאו), והשיבו את גאוות איטליה יום אחרי האכזבה בסן סירו. התצוגה שלשום העידה יותר מכל על ההתבגרות של לוצ'יאנו ספאלטי וחניכיו, כמעט שנה אחרי ה-0:7 המפורסם באולד-טראפורד. בניגוד לאותו ערב עגום על אדמת אנגליה, הפעם ספאלטי הבין מה הם הסיכונים הטמונים במשחק חוץ, ועלה במערך זהיר יותר. זה השתלם, ולא רק שרומא לא ספגה שער באשמתה (מלכודת הנבדל על ראול פעלה היטב, הקוון לא), היא הגדילה לעשות וכבשה שניים מכריעים. קבוצה איטלקית אמיתית.


מנהיג אמיתי? פרנצ'סקו טוטי עם סימונה פרוטה (צילום: איי פי)

2. צהוב-אדום

בדרך כלל, רומא פותחת עונה בקול תרועה רמה ומסיימת בקול ענות חלושה. העונה, נדמה כי הג'אלורוסי מגיעים לשיא בדיוק בעת הנכונה, והטירוף מתחיל עכשיו. המקום ברבע הגמר הובטח, הפער מהמוליכה בליגה הוא רק 6 נקודות, ואפילו גדולי הדפטיסיטים שב'קורבה סוד' מתחילים להאמין שאת העונה הזו הם יסיימו עם תואר. ריאל, מאידך, כבר נפרדה מחלום הצ'מפיונס וגם האליפות, שנראתה עד לא מזמן בטוחה, בסכנה. הגלגל הסתובב, ובאופן די מפתיע.


3. זה קפטן זה?

איפה היה פרנצ'סקו טוטי? טבעי היה לחשוב שמי שיוביל את רומא להישג המרשים הוא הקפטן הכל היכול, אך לא כך היה. נהפוך הוא. 'איל קפיטאנו', שעבדכם הנאמן רוחש לו כבוד רב, לא רץ, לא הנהיג, לא הועיל ובקיצור אכזב בגדול, ולא פעם הראשונה במשחקים חשובים. דווקא מירקו ווצ'יניץ' המונטנגרי, שנכנס כמחליף, הפיח רוח חיים במשחק של האורחים, הטריד היטב את הגנת ריאל ולקינוח סתם את הגולל על תקוות ה'בלאנקוס' עם נגיחה בתוספת הזמן. אחר כך הוא גם היה זה ששמר על איפוק עם מסר של מנהיג כשאמר "בואו לא ניסחף, עוד לא עשינו כלום". שאפו.


קבוצה של שחקן אחד. רוביניו וריאל מדריד (צילום: איי פי)

4. לוזרים בלבן

זו השנה הרביעית ברציפות שריאל מדריד מפסידה בשלב שמינית גמר ליגת האלופות. משהו לא טוב קורה בסנטיאגו ברנבאו, דווקא בזירה שתמיד סיפקה חמצן למאמנים (תשאלו את יופ היינקס). הקבוצה של ברנד שוסטר הוכיחה שוב שהיא מסתמכת על שחקן אחד - רוביניו, שהפעם היה בינוני. למה שחקן אחד? כי ראול וקסיאס לא עושים את ההבדל (ראינו מה קרה כשרוביניו היה פצוע) וכי קצת קשה לסמוך על הולנדים, שעל פי המסורת נוטים להיפצע דווקא ברגעי האמת. שלא לדבר על המסורת הלוזרית של אחד גבי היינצה.


5. חוצפה ישראלית

ומה תאמרו על אברם? שבוע עבר מאז אותה מסיבת עיתונאים מפורסמת א-לה ויטו קורליאונה, שעסקה בעיקר בענייני כבוד, והמאזן, בינתיים, מושלם - שני ניצחונות, ומאזן שערים פנטסטי, 0:7. שלשום, צ'לסי הציגה כדורגל מאורגן, מהיר ויעיל, ולדלג מעל מוקש דוגמת אולימפיאקוס עם 0:3 קליל זה לא דבר של מה בכך. גם לא העובדה שמיודענו אחראי לרנסאנס של מיכאל באלאק, מהמצטיינים שלשום.



עניין של מסורת. היינצה ורובן (צילום: רויטרס)

6. הגברת הזקנה. באמת.

באמת. חזרה ליום שלישי, ולהדחה של מילאן. כמה סמלי שהרוסונרי, עם ההתקפה הרעועה וההגנה המזדקנת (ואין במילים הנ"ל משום הצדקה לפרישה המתוכננת של פאולו מאלדיני המדהים, שהלוואי ויתחרט), הודחו להפך הגמור שלהם - ארסנל הצעירה, הרעננה, המלהיבה, שמייצגת את כל מה שמילאן לא. ואם חשבתם שבקיץ ייעשו שינויים מרחיקי לכת בסגל ובצוות המקצועי של המילאנזים, טעות בידכם. זה לא הסטייל של מילאן.

שחקני חיזוק יגיעו, ומי שצריך לפרוש יפרוש, אבל השלד יישאר, ואולי אפילו קרלו אנצ'לוטי. המאמן, ששמועות על פיטוריו מציפות את המגף כבר כמה שנים טובות, ראוי להערכה על הישגיו עם הסגל אותו ניצל עד תום, וגם סילביו ברלוסקוני יודע זאת. ההחלטה לגבי המשך דרכו במילאנו תתגבש בשבועות הקרובים, וקרלטו עוד יכול לשמור על הכסא. זה יקרה אם מילאן תספק תצוגות תכלית וכדורגל מלהיב (ועם פירלו, קאקה ופאטו זה אפשרי) במחזורים שנותרו עד תום העונה בסרייה A, לשביעות רצונו של סילביו, שמעולם לא חסר קובלנות וטרוניות נגד האוריינטציה ההגנתית של אנצ'לוטי.


צוחק מי שצוחק אחרון. אברם גרנט (צילום: רויטרס)

7. ברווז עיתונאי

ואם כבר בפאטו עסקינן, הרי שאי אפשר שלא להתאכזב מהיכולת של ה"עילוי הברזילאי" כפי שכינו אותו במילאן עד לפני כחודש. אנצ'לוטי, גליאני וברלוסקוני לא הפסיקו לפמפם לנו על זה שיש בידיהם את גרסת סן סירו לכריסטיאנו רונאלדו. בשני המשחקים מול ארסנל הוא קיבל במה אין סופית ולא עשה כלום. להיפך, הוא בעיקר החמיץ ואיבד כדורים. אולי קצת מוקדם להספיד אותו, אבל אם למילאן היה בסגל את אנדריי שבצ'נקו (בעונה הבאה הוא חוזר), פאטו כבר מזמן היה יורד לספסל.


8. סרייה א-טרקטיבית

אז חוץ ממרצ'לו ליפי, שממתין לקרלטו בפינה (לפחות ע"פ הפרסומים בפנינסולה), אלו שצריכים לקוות לפיטוריו של אנצ'לוטי הם חובבי הכדורגל האיטלקי. הסרייה A לא חזתה במאבק אמיתי על הסקודטו כבר כמה שנים טובות, והעונה הנוכחית היא השנייה ברציפות בה מילאן מרימה ידיים מהפתיחה עם הכרזותיו של אנצ'לוטי על ריכוז כל המאמצים בצ'מפיונס. אפילו מאסימו מוראטי, הבוס הבלתי נגמר של אינטר מודה שיובנטוס מדאיגה אותו יותר. המאמן הטרי, אם יהיה כזה, ירצה להוכיח עצמו בכל המפעלים וכמובן שלא יוכל להתעלם מהליגה. עם יובה המתקאמבקת, אינטר האימתנית, רומא ההרפתקנית ופיורנטינה המרתקת, העונה הבאה עשויה להפוך לתענוג של ממש עבור חסידי הקאלצ'יו איטליאנו.


שווה את כל הדיבורים? פאטו ופירלו (צילום: איי פי)


9. כבר לא האריה שבחבורה

קבוצה נוספת שאכזבה ביום שלישי היא ליון. ולא, לא בגלל שהודחה בידי מנצ'סטר יונייטד העדיפה, אלא מפני שהכדורגל שהציגה לא הזכיר את אותה ליון ששבתה אותנו בשנים האחרונות. בעבר המכשול של הצרפתים (שאיימו ללכת עד הסוף) היה רבע הגמר, אך העונה, בדומה לאשתקד, הם הודחו כבר בשמינית (ואף אחד לא באמת ספר אותם כמועמדים לתואר). שלא לדבר על משחק העונה שמחכה לה השבוע, מול בורדו המלהיבה של לורן בלאן, שיכולה לגנוב לה את האליפות.

זה אולי נמהר, אך לדעת כותב שורות אלו, האימפריה הצרפתית בדרך למטה. בנזמה ובן ערפה יעזבו את הסטאד דה ז'רלאן בקרוב, ז'וניניו לא הופך צעיר יותר, וליון תיקלע לבינוניות לפחות לשנה-שנתיים, אם לא יותר, לפני שתשוב לגדולתה, בדיוק כמו מונאקו, שידעה עליות ומורדות (העליות? חצי גמר ב-98' וגמר ב-2004). בלאן כבר מפנטז על תפיסת המשבצת הסקסית מצרפת בעונה הבאה.


קטעים איתכם, תישארו. זיקו והחבר'ה בצהוב-כחול (צילום: איי פי)


9. הקטנות

במילה אחת: פ-נ-ר-ב-ח-צ'-ה! האנדרדוג הכי מגניב שידעה ליגת האלופות בעת האחרונה. המאמן ברזילאי, הזרים ברזילאים, הקבוצה טורקית והשמות - גן עדן. כמה כיף לגלגל על הלשון 'וולקאן דמירל', 'גוקאן גונול' וכמובן, האחד והיחיד, סמיח סנטורק. אנחנו איתם עד הסוף. בשתי מילים: מנואל נוייר. השוער הגרמני היה גיבור הניצחון של שאלקה, עם הצלות בלתי אפשריות, מתוכן שתיים בדו קרב הפנדלים (השנייה סטייל קאלה מול גנאים בגביע). שכחו מטימו הילדברנד, היורש של יינס להמאן נמצא בגלזנקירשן.


שלב הסיכומים...

בעוד שברצלונה שומרת לבדה על המולדת, ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, וצ'לסי - שלוש מארבעת מוליכות הפרמיירליג האנגלית, כבר הבטיחו מקומן בשלב הבא, בעוד שהרביעית, ליברפול, עם רגל וחצי בפנים (הגומלין מול אינטר בשלישי הקרוב, 0:2 לסקאוזרס בראשון). בשנה שעברה היו שלוש אנגליות בחצי הגמר ולאחרונה, לראות נציגה מהממלכה בגמר הצ'מיונס, הפך לדבר רגיל. וויין רוני צדק כשאמר השבוע כי לעולם לא ירצה לעזוב את הבית, כי אחרי הכל, מסתבר שזאת הליגה הטובה בעולם... אחרי הצ'מפיונס ליג, כמובן.

קרדיט לYNET
ולי על העריכות.