#1

לאן בגוף מגיע בדיוק האלכוהול?
האלכוהול נספג לתוך הגוף במערכת העיכול, שמתחילה כמובן בפה, ונגמרת ב...צד השני. מהפה האלכוהול עובר לקיבה, משם לתריסריון, ומשם למעי הדק בו רובו נספג למחזור הדם לאחר מעבר בכבד. מהדם מתפזר האלכוהול ונמהל בכל נוזלי הגוף. חשוב לזכור כי האלכוהול נמהל רק בנוזלים שבגוף וברקמות בעלות תכולת מים גבוהה כגון השרירים, ואיננו נמהל ברקמת שומן או בעצם. לכן אדם השוקל 80 ק"ג אבל גבוה רזה ושרירי, יושפע מאותה כמות אלכוהול פחות מאשר אדם שמן השוקל אף הוא 80 ק"ג. זו גם אחת הסיבות שאלכוהול משפיע על נשים יותר מאשר על גברים: תכולת השומן בגופן גבוהה יותר באופן יחסי.
איך נפלט האלכוהול מהגוף?
את האלכוהול ששתינו, מפרק ברובו הכבד. ליתר דיוק, אנזים (חלבון) בשם אלכוהול דהידרוגנאז שמיוצר בכבד, ושהופך את האלכוהול לחומר שנקרא אצטאלדהיד. אנזים נוסף בשם אלדהיד דהידרוגנאז מפרק את האצטאלדהיד הלאה לחומרים לא רעילים. בעוד שהאלכוהול משפיע בעיקר על המוח, לאצטאלדהיד השפעות שליליות רבות בגוף, והוא בין היתר גורם לסומק, הזעה ובחילות האופייניים לשתיית-יתר, וכן לכאבי הראש ביום שלמחרת.
מעל 95% מהאלכוהול ששתינו יפורק כאמור על ידי הכבד, אולם אחוזים בודדים יפלטו החוצה בדרכים אחרות כגון בשתן, זיעה, ובאויר הננשף מהריאות.
למה אותי בירה אחת מפילה, אבל חברי שותה כמו סוס ולא משתכר?
מוחם של כל בני האדם מושפע באופן זהה מרמות אלכוהול זהות בדם. חשוב מאוד להבין את זה. המוח לא יודע כמה שתית. הוא מושפע מריכוז האלכוהול בנוזלי הגוף באותו הרגע, וריכוז זה נקבע על ידי המאזן בין קצב הכנסתו של האלכוהול למחזור הדם לקצב פירוקו וסילוקו. אם אני סופג לאט ומפרק מהר, ריכוז האלכוהול בדמי ישאר נמוך ולא אשתכר. אם אני סופג מהר ומפרק לאט - אשתכר.
על התחרות בין הספיגה לפירוק של האלכוהול משפיעים כמה גורמים:

  • ספיגה דרך רירית הפה. אמרנו שראשיתה של מערכת העיכול בפה, אולם בניגוד להמשך הדרך, חומרים הנספגים בפה מגיעים ישירות למחזור הדם, ואינם עושים סיבוב ראשון בכבד, ולכן השפעתם גדולה הרבה יותר. אם נבלע לגימת משקה ישר לגרון, רובה יגיע לקיבה וספיגתה תתחיל שם. אם לעומת זאת נשהה את אותה לגימה בפה, השפעת אותה כמות של אלכוהול תהיה רבה יותר.
  • קצב הספיגה בקיבה. התחנה הראשונה של כוסית המשקה שלנו היא בקיבה. שם היא מאוכסנת יחד עם יתר הדברים שאכלנו ושתינו לאחרונה, ומחכה לתורה להספג או לעבור הלאה במערכת העיכול. אם נשתה על קיבה ריקה, לא תהיה לקיבה כל תעסוקה פרט לספוג במהירות את האלכוהול ששתינו. אם לעומת זאת נאכל ארוחה דשנה במקביל, קצב ספיגת האלכוהול יפחת עד כדי מחצית, וכתוצאה מכך ריכוזו בדם יהיה נמוך יותר.
  • קצב השתיה. שתיה של שתי בירות בשעה אחת, תביא לריכוז גבוה יותר של אלכוהול בדם, מאשר שתיה של אותן שתי בירות על פני שעתיים, מאחר ויש לגוף שעה נוספת לעבוד על פירוק האלכוהול במקביל לשתייתו.
  • הבדלים אישיים. אמרנו כבר שאנשים שמנים ונשים יושפעו יותר מאלכוהול, אולם גם אנשים בעלי רמות נמוכות יחסית של אלכוהול דהידרוגנאז, יפרקו את אותה כוסית משקה לאט יותר, ולכן רמות האלכוהול בדמם יהיו גבוהות יותר.
  • השפעת תרופות. תרופות מסוימות משבשות את תהליך פירוק האלכוהול במנגנונים שונים, ויכולות לגרום לעיכוב ניכר בפינויו מהגוף. ישנן עוד סכנות רבות אפשריות, ומי שלוקח תרופות חייב להתייעץ עם הרופא שלו לגבי שתית אלכוהול.

אם כך, הבנו שני דברים עיקריים:

  1. שיכרות היא בעצם ביטוי לריכוז האלכוהול בנוזלי הגוף באותו הרגע.
  2. ריכוז האלכוהול בנוזלי הגוף הוא ההפרש בין הקצב בו אנו מכניסים אותו, לקצב בו הכבד מסוגל לסלק אותו.

את ריכוז האלכוהול בגוף מודדים ביחידות של גרם אלכוהול במאה סמ"ק נוזל, או גרם-אחוז בקיצור. בארץ, כמו במקומות רבים אחרים, אסור לנהוג אם רמת האלכוהול בדם היא מעל 0.05 גרם-אחוז. זה לא שברמות נמוכות יותר אין השפעה על המוח, פשוט זה הרף שנקבע בחוק לצורך הרשעה של נהג. מחקרים רבים הדגימו שכבר ברמות נמוכות בהרבה חל שיבוש ביכולת שלנו לנהוג, וכמו שכבר אמרנו - כל ריכוז של אלכוהול בדם משפיע על המוח.
כדי להרשיע נהג, יש למדוד את רמות האלכוהול בדמו. מאחר וזה לא מעשי לבצע בדיקת דם לכל נהג חשוד, המציאו מכשיר המבוסס על עקרון פיזיקלי פשוט, הקובע שריכוז האלכוהול באויר בריאות הוא בדיוק ביחס של 1:2100 לריכוזו בדם. כאשר רוצים למדוד כמה אלכוהול יש בדם, מבקשים מהנבדק לנשוף לתוך המכשיר, ובעזרת החישוב יודעים את רמת שיכרותו.
אז איך נדע מתי אפשר כבר לנהוג?
אם היו מתכננים את גוף האדם כיום, בוודאי היו משלבים בו נורית אזהרה המתריעה על רמות אלכוהול גבוהות בדם. אצל גרמנים זה בוודאי היה שעון המראה את הריכוז המדויק, אצל צרפתים זה היה מקולקל כל הזמן, ובישראל היו מקצרים את החוט בזמן התקנת האזעקה. לצערנו אין לנו כזה מחוון, ולכן נאלץ לחשב לבד את העניין. מי שמוותר על הבנת החישוב, יכול לקפוץ ישר לנוסחה ע"ש וידמרק שנמצאת למטה.
בשלב ראשון, יש לחשב את כמות האלכוהול שצרכנו. על כל אריזת משקה מצויינים אחוזי האלכוהול שבו. 5% אלכוהול למשל, אומר שבכל 100 סמ"ק משקה יש 5 סמ"ק אלכוהול. לעיתים מצויין ערך Proof שהוא בעצם פי שניים האחוז (5% = 10 proof ). מאחר ומשקל כל סמ"ק של אלכוהול הוא 0.789 גרם (אלכוהול קל ממים), יש להכפיל את נפח האלכוהול במשקה ב 0.8 בקירוב, כדי לקבל את משקלו בגרמים.
בשלב הבא, נחשב את כמות המים בגופנו. מקובל שבנשים 55% ממשקל הגוף הוא מים, ואצל גברים 68%. מאחר ובשנים האחרונות בעולם המערבי רובנו נוטים להשמנה, ולמען פישוט החישוב, וגם כמקדם ביטחון, נניח שרק מחצית ממשקל גופנו הוא מים.
בשלב הבא, נחשב את ריכוז האלכוהול בדם. לצורך חישוב זה קיימת נוסחת וידמרק ע"ש מדען שבדי שחקר בשנות השלושים של המאה העשרים את השפעות האלכוהול על הגוף. נוסחה זו בעצם מסכמת את כל החישוב שתארנו:
ריכוז האלכוהול בדם = משקל האלכוהול ששתינו חלקי מחצית משקל הגוף כפול עשר
בשלב הבא נרצה לדעת כמה זמן יקח לגופנו לסלק את האלכוהול שחישבנו בעזרת נוסחת וידמרק. זה קל. הכבד מפרק את האלכוהול בקצב של בערך 0.015 גרם-אחוז בשעה, כלומר אם ניקח את ריכוז האלכוהול בדם כפי שהתקבל בנוסחה , ונחלק ב-0.015, נקבל את מספר השעות הדרושות לפנות את כל האלכוהול מהגוף.
בואו נעשה ביחד דוגמא מספרית.
נניח שאנו שותים במהירות ועל בטן ריקה, פחית אחת של בירה בנפח 330 סמ"ק בעלת ריכוז אלכוהול של 5%. בפחית זו יהיו ע"פ החישוב 16.5 סמ"ק או כ-13 גרם של אלכוהול. אם משקל גופנו 80 ק"ג, אז:
ריכוז האלכוהול בדם = 13 חלקי 40 כפול 10 = 0.0325 גרם אחוז.
כדי לחשב כמה זמן יקח לסלק כמות זו לחלוטין, נחלק 0.0325 ב-0.015, ונקבל 2.167, כלומר כשעתיים ועשר דקות.
חישוב זה איננו מדוייק ונתון לשינויים רבים, ובינינו - אם אתה מסוגל לעשות לבד את החשבון אחרי ששתית, כנראה שרמות האלכוהול בגופך אינן גבוהות במיוחד. כדי לעזור בחישוב למתקשים, הכנתי טבלה העוזרת לקבל את ההחלטה יותר בקלות.


תחילה יש לזכור כמה משקאות שתית בשעה האחרונה (אם אינך זוכר - קח מונית) . "משקה אחד" פירושו או 330 סמ"ק בירה, או כוס אחת של יין, או משקה מזוקק (וודקה, וויסקי וכו.) בנפח 40 סמ"ק. גם כוס גדולה של משקה מזוקק מהול, מכילה אותה כמות של אלכוהול ונחשבת "משקה אחד".
בשלב הבא, יש לדעת את משקל הגוף בקילוגרמים, ולמצוא בטבלה את משך הזמן הדרוש על מנת שריכוז האלכוהול בדמך ירד מתחת לרף החוקי. אני מדגיש שהזמנים בטבלה אינם עד לסילוק מלא של האלכוהול מהגוף, אלא רק עד לריכוז המקסימלי המותר לנהיגה ע"פ החוק.
הזמנים מובאים בפורמט H:MM כלומר 3:15 = שלוש שעות ו-15 דקות.

משקל זמן לפירוק משקה אחד זמן לפירוק שני משקאות זמן לפירוק שלושה משקאות 50 1:10 5:40 10:00 60 0:20 4:10 7:40 70 0:00 3:15 6:40 80 0:00 2:20 5:10 90 0:00 1:40 4:15 100 0:00 1:10 3:30
כעת כבר העסק פשוט הרבה יותר. מאחר ומשקל הגוף ידוע מראש, כל מה שצריך לזכור זה שורה אחת בטבלה.
שתי הערות לסיום:
המספרים שציינתי נועדו לתת מושג מה צריך על מנת לעמוד בדרישות החוק. דרישות השכל הישר אומרות שגם ברמה החוקית, האלכוהול בדם משפיע על המוח ומוריד את יכולת הנהיגה. מאחר ורוב השתיה החברתית מתבצעת בערב או בלילה, עדיף אם אפשר להמנע מנהיגה לחלוטין עד לאחר שינה של לילה אחד.
כל מה שאמרתי נכון לנהיגת מכוניות, אבל איננו נכון לרכיבה על אופנוע. למרות שהחוק איננו מבדיל בין נהג לרוכב, הדרישה המנטלית והגופנית מרוכב אופנוע גדולה הרבה יותר, ומרווח הטעות שלו קטן יותר. כל כמות של אלכוהול בדם של רוכב אופנוע מסוכנת, ואם יוצאים לשתות, עדיף להשאיר את האופנוע בבית מראש.

קרדיט לאתר: motori.