TGF.co.il - מידע|צמח הדטורה
 
 
מציג תוצאות 1 עד 2 מתוך 2
עוד |
  • צפיות: 15681
  • תגובות: 1
  1. -moSko- מנותק/ת מנכ"לית האתר לשעבר
    תאריך הצטרפות
    22.02.2008
    שם פרטי
    :]]]
    הודעות
    9,664
    בלוג פוסטים
    14
    #1

    צמח הדטורה

    כללי
    צמח הדטורה הנקרא גם THORNAPPLE JIMSON WEED או הוא צמח בר רעיל. כל חלקי הצמח מכילים חומרים רעילים מקבוצת האטרופין.
    החומרים הרעילים שבצמח יכולים לגרום לתופעות שונות הכוללות עוויתות, הזיות, איבוד התמצאות במרחב עד לחוסר הכרה ומוות במקרים קיצוניים.
    לתכשירים שמכינים מצמח הדטורה עשויות להיות השפעות חזקות מאוד התלויות לא רק בסוג הצמח ובמינון אלא גם במקום ובזמן שנעשה בצמח שימוש בהתאם לאישיות המשתמש. לראשונה תוארה השפעת הצמח ב – 1676 אצל חיילים שצרכו חליטה של הצמח בויירג'יניה. ההשפעות יכולות להופיע כעליה בדופק, ייבוש הריריות, גרון יבש ולעתים כעוויתות. בהתחלה מרגישים התעוררות שיכולה להתבטא בדיבור לא נשלט וצחוק, שכחה ופעולות חסרות שחר שחוזרות על עצמן, גם הזיות צבעוניות שעויות להופיע. לעיתים ההשפעה יכולה ליצור צורך עז בהתנהגות אלימה. לאחר ההתעוררות באה תקופה של שינה שיכולה להיות מלווה בחלומות והזיות שלפעמים יש להם אופי מיני. בהתעוררות יש תחושה של "הנג-אובר" ושכחה למה שקדם.


    תיאור בוטני

    צמח הדטורה שייך למשפחת הסולניים. למשפחת הסולניים משתייכים גם צמחים רעליים אחרים כמו "צמח השכרון" וה"בלדונה".
    ידועים שני מיני דטורה: נטויית פרי, זקופת פרי.
    צמחי הדטורה העשבוניים הם שיחים גדולים בעלי ענפים שאורכם מגיע עד לכ - שני מטר. זהו צמח חד שנתי או רב שנתי. העלים גדולים פשוטים או מפורצים במקצת הפרחים לבנים גדולים (כ-15 ס"מ) ויוצאים בודדים מחיק עלי הגביע הירקרק בעל צינור ארוך ו-5 שיניים. הכותרת היא דמויית חצוצרה. הפריחה היא בקיץ, הפרחים נפתחים בשעות הערב. הפרי הוא הלקט יבש המכוסה בשערות וקוצים ונפתח לארבעה פלחים. הזרעים הם שחורים וגדולים.

    חומרי הרעל שבצמח
    בכל חלקי הצמח, כולל העלים והזרעים נמצאים אלקלואידים רעילים מקבוצת אלקלואידים טרופאניים TROPANE ALKALOIDS בעיקר:
    היאוסציאמין HYOSCYAMINE
    סקופולאמין SCOPOLAMINE
    אטרופין ATROPINE
    שמשפיעים על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית. הרעילות נגרמת בעיקר בגלל הפעילות האנטיכולינרגית של האלקלואידים הטרופאניים

    תופעות ההרעלה
    צימאון, יובש בפה, אישונים מורחבים, הזיות, חום יתר, סומק בעור, כאב ראש, דופק מהיר, עליה בלחץ הדם, עוויתות, כאבי שרירים, איבוד התמצאות, דיבור לא סדיר במשך שעות, חוסר הכרה ואף מוות.
    דווח שאכילה של 20-10 זרעים יכולה לגרום ליובש בפה, דפיקות לב מואצים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת, חוסר שקט.
    אכילה של 50 זרעים גורמת להזיות חמורות. מנה גדולה יותר גורמת לאיבוד הכרה ולמוות.
    החומר הפעיל ביותר בצמח הוא היאוסציאמין. שדומה בפעילותו לאטרופין ובעל השפעה חזקה כמעט פי שניים על שרירי העיניים (דווח על מקרים של התרחבות האישונים כבר לאחר מגע עם עלים טריים של הצמח), השפעה חזקה (פי שלוש) על הקולטנים הכולינרגיים של הלב והשפעה חזקה פי עשר על הקולטנים הכולינרגיים של המעיים.

    דרכי השימוש
    עישון הזרעים ו/או עלים מיובשים
    אכילת הזרעים או לעיסתם
    חליטה, שתיית תה מזרעי הפרי
    הסנפה
    משחה

    משך ההשפעה
    בחליטה למשל השפעת החומרים נמשכת 24-12 שעות, תוארו מיקרים שההשפעה נמשכה יותר, שבוע ואף חודש עם דיווח של טשטוש ראיה, סחרחורות, חוסר התמצאות.

    השפעת החומר בעישון נמשכת מחצי שה עד כמה שעות.
    בהסנפה ההשפעה נמשכת כמה שעות.
    גם שימוש במשחה מסוכן ואי אפשר למדוד במדויק את המנה ומידת הספיגה.

    טיפול רפואי מומלץ בהרעלה
    א. ריקון הקיבה על ידי שטיפה, או על ידי גרימת הקאה.
    קירור הגוף על ידי הרטבת העור במים צוננים.
    ב. טיפול על ידי הזרקה איטית של פיזוסטיגמין (PHYSOSTIGMINE)
    אזרין (ESEAINE) לתוך הווריד במינון 4-1 מ"ג למבוגר 1.0-0.5 מ"ג לילד
    אם החולה מאבד הכרתו יש לחזור על טיפול זה.
    מומלץ שימוש בדיאזפאם (DIAZEPAM) במינון בינוני אם ישנן עוויתות היות והרעילות נגרמת בעיקר על ידי הפעילות האנטיכולינבגית וההתנגדות לאצטילכולין באזור הנוירורצפטורים. לכן הטיפול הפרמקולוגי נעשה עם חומר כמו פיזוסטיגמין, חומר שמגדיל את ריכוז האצטילכולין ברצפטורים או כל חומר שמכוון את פעולתו כנוגד כולין-אסטרזי. לפי הצורך יש לפעול להורדת חום, מניעת יובש, מניעת התכווצויות, טיפול נשימתי וקרדיוואסקולרו (פרופנולול מומלץ במקרה של הפרעות קצב ניכרות).
    נוסף לטיפולים לעיל יש לתת טיפול פסיכיאטרי (בתאום עם הטיפול הרפואי) לניטרול ההפרעות הנפשיות ולהרגעה מהגברת ההפרעות הגופניות שנגרמו עקב השימוש בדטורה.
    אזהרות

    הדטורה הוא צמח רעיל ומסוכן. מרכזי הפיקוח על מחלות ורעלים בארה"ב מדווחים כי 89% מכל השימושים הנעשים בדטורה מסתיימים בהרעלה.
    חשוב להבין כי ישנם הבדלים בין זני הדטורה בכמות ובסוגי האלקלואידים שהם מכילים.
    הזיות שכיחות הנגרמות על ידי השימוש בדטורה יכולות להיות שמעתיות (אודיטוריות) שבהן המשתמש מדבר אל אנשים שאינם נמצאים בקרבתו או הזיות שבהן המשתמש מדבר אל עצמים. המשתמש אינו מזהה מראה ולעיתים מדבר אל דמותו המשתקפת או מרגיש שעצמים "קמים לתחיה". מקרי המוות הם בדרך כלל כתוצאה מאי ספיקת לב ומקשיים בנשימה.
    יש להיזהר בשימוש בדטורה אם הינך מטופל בתרופה כלשהי. מסוכן להשתמש בדטורה אם יש לך בעיות בלב. יש להיזהר מאוד משימוש בדטורה אם אי פעם השתמשת בסם פסיכודילי.
    אין להשתמש בדטורה אם הנך סובל מגלאוקומה.
    אין להשתמש בדטורה אם את/ה לוקח/ת תרופה נגד שלשול, תרופות נוגדות צרבת, אנטי היסטמינים, חומרים משתנים, תרופות הרגעה, כיניצין, תרופות נוגדות דיכאון.סיכום השאלות והתשובות הנפוצות המלוות את נושא הדטורה נלקח מתוך אתר ENTHEOGEN.

    מהן הההשפעות העיקריות?

    השפעותיו העיקריות של הדטורה נגרמות ע"י תכונותיו האנטיכולינרגיות. הן כוללות: עוררות ו/או חרדה; בחילה קשה; אישונים מורחבים; ראייה מטושטשת או מקובעת (fixed-focus); פעימות לב מהירות; חוסר התמצאות קשה; אובדן זיכרון; אובדן תחושת זמן; הזיות קשות של שמיעה, ראייה ותחושה; רגישות גבוהה לאור ולרעש; מעברים למצבי
    חלום שנתפסים כאמיתיים, חוסר קואורדינציה קיצוני; אובדן שליטה על הגוף; סחרחורת; תפיסה של נסיעה בין - כוכבים למקומות מוכרים; אינטראקציה עם חברים, קרובי משפחה ואנשים אחרים שאינם נמצאים פיזית על יד המשתמש; יובש וגירוי קיצוני של הפה, הגרון, העיניים, דרכי השתן ורקמות ריריות אחרות; אפשרות להתנהגות רגשית או אלימה בלתי נשלטת; חוסר יכולת להיזכר בשום דבר אף שהמשתמש כבר נמצא תחת השפעות הסם במשך זמן מה.




    באיזה חלק מהצמח החומר יותר מרוכז?
    כל חלקי הצמח מכילים כימיקלים פעילים. בדרך כלל, הפרחים הם בעלי ההשפעה החלשה ביותר, לאחר מכן העלים, גהבעולים, השורשים, תרמילי הזרעים, והזרעים. יש להזהר בקביעת המינון משום ששילוב האלקלואידים וריכוזיהם שונה בין הזנים ובין חלקי הצמח השונים.

    מהי צורת השימוש?
    צורות השימוש הכבדות ביותר כוללות אכילת הזרעים או שתיית תה העשוי מהעלים, הגבעולים ותרמילי הזרעים. צורות שימוש אחרות כוללות עישון העלים והפרחים, שאיפת אבקה העשויה מזרעי הצמח המעוכים או מריחת משחה העשויה מחלקי הצמח המעוכים על הגוף. כל צורות השימוש מסוכנות.

    מהו המינון הטיפוסי?
    שכרון כתוצאה משמוש בדטורה יכול להימשך ממספר שעות עד כמה ימים. וזאת על פי זן הצמח, החלק בצמח שנעשה בו שימוש, ועל פי צורת הצריכה (שאיפה, עישון, אכילה, שתייה, וכד' המשפיעים על המינון). בדרך כלל, עשרה זרעים מספיקים לגרימת השפעה בסיסית או בינונית. יש לזכור, כי חלקי האלקלואידים השונים שונים מזן לזן, שונים בין חלקי הצמח השונים, תלויים בגיל הצמח, ואף תלויים בתנאיי הגידול של הצמח.
    מספר דיווחים מצביעים על כך שכל צורות השימוש בדטורה הן מסוכנות אך העישון והשאיפה הם המסוכנים ביותר. כבר במינונים נמוכים יש להיות מוכנים לכך שתהיו שיכורים וחסרי אוריינטציה למשך זמן. אסור להתנסות בדטורה בסביבה שאינה בטוחה וללא מדריך וחובה לדאוג לאספקת מים בהישג יד.

    כמה זמן זה נמשכת ההשפעה?
    כאשר משתמשים בכמות כלשהי של תה הדטורה או בצורת שימוש אחרת התכונן/ני להרגיש את השפעות הצמח למשך 12 עד 24 שעות ויותר. ה"הנגאובר" בדרך כלל מלווה בראייה מטושטשת, ברגעים של דיסאוריינטציה (אי התמצאות) וברגעים של עוררות ואנרגיה גדולה. שרידים של ההשפעה יכולים להימשך שלושה ימים עד שבוע. דווחו מקרים שבהם נמשכו התופעות של ראייה מטושטשת, סחרחורת ואי-התמצאות במשך חודשים רבים אחרי השימוש בדטורה. וכמובן היו מקרים רבים של מוות, בדרך כלל כתוצאה מאי-ספיקת לב ומבעיות נשימה. לאור האמור לעיל, עישון דטורה יגרום לגירוי בלתי נעים ומהיר לגוף, להתייבשות הפה והגרון, והם יימשכו שלושים דקות עד מספר שעות. שאיפת אבקת הצמח תגרום לגירוי גופני אינטנסיבי יותר ולדליריום (הזיות) למשך שעות רבות. שימוש בדטורה כמשחה מאד מסוכן בגלל חוסר היכולת למדוד באופן מדויק את המינון ואת קצב הספיגה.

    מהם המרכיבים הפעילים בדטורה?
    השפעות הדטורה קשורות להימצאותם של tropane alkaloids, כולל סקופוטאמין, אטרופין, אפוסקופולאמין, אפואטרופין, טרופין, מטלאידין ועשרות רכיבים נוספים. בדרך כלל, הצמחים הצעירים מכילים בעיקר סקופולאמין בעוד המבוגרים יותר מכילים בעיקר היוסציאמין. רכיבי הצמח תלויים בזן.
    Tropanes פועלים כאנטאגוניסטים מוסקריניים החוסמים מעבר אצטילכולין במערכת העצבים הפרהסימפטטית. כתוצאה מכך נגרמת לגוף עוררות עצומה (אקסיטציה). תופעות הלוואי הפיזיות העיקריות כוללות התייבשות של רקמות ריריות, אדמומיות, פריחה, לחץ דם גבוה, דופק לב מואץ, הרחבת האישונים, ראייה מטושטשת וסחרחורת.





    *קרדיט ל-www.antidrugs.org.il
    תצטרפו אלינו, פורטל הצעירים הישראלי בפייסבוק - כאן.
    -
    אתה מוזמן להצטרף לצוות TGF ולבחור פורום מעשרות הפורומים הנמצאים באתר ולהצטרף לאלפי המשתמשים האיכותיים הנמצאים בקהילה, הנהנים מיחס אישי ואוהבים לנהל ולתרום לפורום.
    הכל בלחיצה אחת - כאן.
    _________________________________________________

    קטגוריות שימושיות:

  2. נושאים אחרונים
  3. dimonakid מנותק/ת TopGear Baby
    תאריך הצטרפות
    25.06.2008
    שם פרטי
    Dimona
    הודעות
    30
    #2

    הייתת תקופה שהיינו יושבים בכיכר דיז' בשנים 88-91 (עד המלחמה) (אז הכל היה שונה)
    פעם אחת ירדנו כולם לחוף והכנו תה מהזרעים,
    אחת הבנות ששתתה כוס אחת של תה נכנסה לתרדמת של שבוע! (היא נשארה בבית החולים למשך חודשיים)
    חבר אחר התהלך סהרורי ברחובות תל-אביב במשך 3 ימים!
    חבר אחר (שאולי שמעתם סיפורים) הלך עד הרצליה, הגיע לבית פסטורלי, והחל דופק לבעלים על הדלת בטוענה שהוא בא להציל אותם ממתקפת הטילים (דאז). - כמובן שהבעלים יצא החוצה חמוש והזעיק את המשטרה!
    (את זה בטוח שמעתם):
    חבר אחר לאחר שהתרוצץ ימיים ברחובות נכנס לתחנת המשטרה וטען "שהמפייה" של בת-ים רודפת אחריו, השוטרים שמיד חשדו שהבחור לקח משהו שאלו אותו "מה לקחת",
    החבר המפוחד שכל מה שהיה בראש מעייניו זה לברוח מה"מפייה" אמר לשוטרים "דאטורה", השוטרים של אז, שלא ידעו במה מדובר אמרו לבחור :"לך תביא לנו את הצמח ןהמפייה תפסיק לרדוף אחריך" (הם כניראה אמרו זאת בצחוק, אבל האפקט היה יעיל). אותו חבר (א') באמת הלך ועקר את הצמח (לקח לו בערך שעה לעקור), מאחר והדטורה הוא שיח פראי ונחשב עשב שוטה, הוא היה צומח בכל רחבי תל-אביב (אני בטוח שגם היום הוא גודל חופשי) אבל אסור לטעות הדטורה הוא לא קיקיון!!!
    בקיצור .... באמת לאחר שהחבר עקר את הצמח ואני מצטט אותו "איך שאני נכנס לתחנת המשטרה עם השיח ביד, ממש איך ששמתי את הרגל על המדרגה הראשונה של תחנת המשטרה, כל הסרט של ה"מפייה" עף לי! פתאום הבנתי מה אני עושה" הוא שחרר את כף-ידו ונתן לצמח ליפול לרצפה ונס על נפשו!
    צחקנו ימים על המקרה של א' - וצחקנו שנים על המקרה של ר' (זה שהלך עד הרצלייה).
    אבל עם כל הצחוק ידענו שהצמח הזה מסוכן! ויותר אף פעם לא נגענו בו!
    -
    תראו בLSD אתם עוד יכולים לדעת שאתם חווים הזיות, כי רואים דברים שהם לא מציאותיים כמו ים צהוב , שיער ירוק, חצים של אש ועוד כל מיני הזיות, אבל צריך לומר : שמי שלוקח LSD אין לו שליטה של המח שלו! ברגע שהמח מחליט שמה שהוא רואה או שומע או חש זה אמיתי, (ממש במאית השנייה שהמח מחליט שזה אמיתי) אז מי שלקח LSD עומד לקבל שריטה שלא בטוח שתגליד!
    אבל זה LSD
    בדאטורה אתם אפילו לא תדעו שההזיות התחילו!
    זאת אומרת שהמח לא מוכן לזה שהוא עומד לעבור הזיות, אז כל מה שאתם חושבים באותו רגע (ואפילו המחשבה הכי ילדותי) כל מחשבה הופכת למציאות!
    מקרה שקרה : החבר ר' פתח את הדלת והתחיל לדבר עם אבא שלו, הוא עמד שעתיים בדלת ודיבר עם אבא שלו! כמובן שהאבא לא היה שם. האבא היה בעבודה בחנות קטנה באלנבי (לאינסטלצייה), אבל ר' ראה אותו עומד בדלת ושמע אותו מנהל איתו שיחה!
    (עד היום כשאנחנו נזיכרים בזה ר' עדיין בטוח שהוא נפגש עם אביו הוא גם חושב שהוא עמד בדלת 5דקות והוא בטוח שאנחנו צוחקים עליו וסתם אומרים שאביו לא היה שם בכלל)
    בגלל שאנחנו יונקים ובני אדם עם אינטליגנציה ברירת המחדל של המח שלנו היא תמיד הישרדות והתגוננות!
    בגלל זה כל מי שישתמש לאורך זמן בסמים הזיוניים תמיד יגמור עם שריטה קטלנית ואכזרית!
    בין עם השריטה תהיה ל3 חדשים או אם תהיה לכל החיים!!!!
    הכל תלוי בכישוריי המח והאישיות של המשתמש~!~~
    נערך לאחרונה על ידי dimonakid; 22.11.10 בשעה 07:41.

 

המבקרים מצאו דף זה ע"י חיפוש המילים:

SEO by vBSEO